מאת" דר' שפלי סאבהרנג'אק פורסם ב: אתר של NORTHWEST PARKINSON'S FOUNDATION

מחלת פרקינסון תוארה לראשונה לפני כמאה שנים, אך התבררה כקשה לשליטה במונחים של טיפולים מרפאים. הגישה הרפואית  הבסיסית היא לזהות את המחלה בשלבים מוקדמים שלה וניסיון להאט את קצב התקדמותה המתמשך. רעידות, אובדן שליטה על השרירים וקשיחות גפיים הם התסמינים העיקריים של מחלת הפרקינסון.

הפרדוקס הוא שכשהתסמינים מתפתחים ואישור האבחנה המתבסס על תסמינים אלו מגיע, יכולותיו המוטוריות של החולה כבר פגועות. אובדן שליטה מוטורית מובילה לאובדן יכולת תפקוד עצמאית ומשפיעה באופן ממשי על איכות החיים. לכן החיפוש אחר תסמינים מוקדמים של מחלת הפרקינסון המקדימים מצב של אובדן שליטה מוטורית  הוא נושא חשוב במחקר הנוירולוגי כעת.

מחקר ארוך זמן הידוע בשם הונלולו-אסיה מחקר בהזדקנות (HAAS) עזר לשפוך אור על ההתפתחות של תסמינים מוקדמים של מחלת הפרקינסון. במחקר זה נבדקו תקופתית 8006 יפנים אמריקנים במשך 40 שנה. משנת 1991 החלו להופיע בקבוצה זו מקרים של מחלת פרקינסון. האבחון בוצע על פי אבחנה עצמאית של שני נוירולוגים. כמו כן בוצעו נתיחות שלאחר המוות ממוחות של נפטרים בקבוצה זו, בכדי לאשר קיומם של גופי לואי – מאפיין תוך תאי של מחלת פרקינסון. המחקר עזר לזהות מספר מגמות התנהגותיות בחולים שהקדימו את התסמינים המוטורים של מחלת הפרקינסון. הגדלת זמני השינה במשך היום, אובדן חוש הריח עלו כשני התסמינים האופייניים אצל חולים שחלו לאחר מכן במחלת הפרקינסון. גם עצירות זוהתה כתופעה שהעלתה את הסיכון לחלות בפרקינסון בקבוצת חולים זו.

חולים שפתחו מחלת פרקינסון הראו תגובות איטיות יחסית למבחן תגובה במחשב. בנוסף לאבחון הקליני של מחלת פרקינסון, ניתוח שלאחר המוות של מוחות האנשים שהראו את התגובות האיטיות ביותר הראה התפתחות גופי לואי אקראיים. מכיוון ומבחנים כמו זמן תגובה  לאתגר קוגניטיבי מסוים ניתן לכימות, ניתן אולי יהיה לזהות ערכי סף בזמני התגובה ולהפריד בין חולים בעלי רמת סיכון גבוהה לבין חולים בעלי רמת סיכון נמוכה. למרות זאת, במחקר זה לא נערך ניתוח של התוצאות במטרה לזהות רמת סף כמותית. כל ההתנהגויות הבלתי תקינות הללו נצפו 7-8 שנים לפני מותם של החולים, וזהו די זמן להתערבות טיפולית. שיעור התחלואה במחלת פרקינסון, היה משמעותית גדול יותר כשתסמינים כמו עצירות (פחות מיציאה אחת ביום) וזמן תגובה איטי למבחן ממוחשב נראו יחדיו. רמות המוגלובין בדם  יכולה להפוך לסימן מקדים לזיהוי מחלת פרקינסון. במצב תקין יורדת רמת ההמוגלובין עם הגיל, אבל במחקר הנ"ל, לפרטים עם רמות שוות או גבוהות ל 16 מג/100 מל של המוגלובין בגיל 71-75 נטו יותר לפתח מחלת פרקינסון כשנבדקו שוב בגיל 80. עליה ברמת הברזל בדם היתה ידועה כקשורה למחלת פרקינסון.

האם תסמינים אלו מוחלטים? תסמינים אלו ודאי שאינם מוחלטים ואינם שחור או לבן  כמו מבחנים אבחוניים  הבודקים רמות מסוימות של סמנים ביוכימיים של מחלה. למרות זאת, סימנים ותסמינים אלו הם בעלי ערך חיזוי עצום, בהינתן שהם נראים 7-8 שנים לפני הופעת תסמינים מוטוריים ויכולת לזהות אותם כהתקדמות של מחלת פרקינסון. בנוסף לכך, אימות לכך שהחולים שהראו תסמינים אלו אכן היו חולים במחלת פרקינסון היה עם מציאת גופי לואי בחתכים שבוצעו במוחותיהם לאחר מותם, מה שמהווה סימן ודאי לקיומה של מחלת פרקינסון.

החוקרים סיכמו שהופעה משולבת של תסמינים אלו – איבוד חוש הריח, עצירות, זמן תגובה ארוך יותר, רמות המוגלובין גבוהות וזמן שינה מתארך בשעות היום – מגבירה את הסיכון לחלות במחלת פרקינסון בעקבותיה.

אפילו אם תסמינים אלו רק רומזים ואינם מוחלטים בקביעתם על מחלת פרקינסון, הם יכולים לעורר אצל הרופאים פעמוני אזהרה לאפשרות של התחלת מחלת פרקינסון בחולים מבוגרים ולאפשר חלון זמן להתערבות טיפולית לפני שבקרת התנועה אובדת.

ביבליוגרפיה

Ross GW, Abbott RD, Petrovitch H, Tanner CM, & White LR (2012). Pre-motor features of Parkinson’s disease: the Honolulu-Asia Aging Study experience. Parkinsonism & related disorders, 18 Suppl 1 PMID: 22166434
Abbott RD, Ross GW, Tanner CM, Andersen JK, Masaki KH, Rodriguez BL, White LR, & Petrovitch H (2012). Late-life hemoglobin and the incidence of Parkinson’s disease. Neurobiology of aging, 33 (5), 914-20 PMID: 20709430

לקריאה בשפת המקור…