חשיבה חיובית, או התיחסות חיובית לארועי חיים, מאפשרת לנו לחוות את הדברים באופן מטיב יותר. אין הכוונה "להפוך כל לימון ללימונדה", הכוונה בחשיבה חיובית היא לסגל לעצמנו דפוסי חשיבה עם נטיה חיובית, גם בסיטואציות שאינן משמחות נעימות .

מי שטוב לו הוא לא בהכרח מי שחיו טובים כל הזמן . או יותר נכון אין מי שחיו רצופי טוב, שמחה והנאה בלבד.  ועדין ישנם אלו המצליחים להיות שמחים בחלקם ולהתמודד טוב יותר בסיטואציות מאתגרות או לא נעימות.

לאורך שנות עבודתי עם אנשים הסובלים ממחלות ועם בני משפחותיהם, פגשתי אנשים המתמודדים עם קשיים גדולים, מורכבים וכואבים. מצאתי כי דרכי ההתמודדות של כל אדם וכל משפחה הינם שונים ומגוונים. כל אחד על פי אישיותו, מחלתו ויכולותיו. יחד עם השונות הגדולה מצאתי קו מחבר מאד חשוב ומשמעותי. אלו שמטיבים להתמודד עם הקשיים הם אלו שחווים את הקשים ואת ההתמודדות כאתגר אשר ממנו אפשר לצמוח ולגדול. אלו אשר מצליחים לראות את החלקים הבונים, המחזקים המעצימים, גם כאשר מאד קשה לראות אותם. גם כש"צריך לחפש אותם בנרות" הם בדרך כלל יהיו אלו המצליחים להמשיך "לחיות" לצד החיים עם המחלה שלהם או של בן/ת זוגם.

 מה יכול לסייע לנו לפנות מקום לחשיבה חיובית יותר? חשיבה  של "חצי הכוס המלאה" על חשבון דרך  המחשבה השלילית המאפיינת רבים כל כך מאיתנו?

החשיבה השלילית נובעת, בין היתר, מהרגלים, דפוסים חברתים ומהצורך להגן על עצמנו.

אשמור על עצמי  מפני ביקורת החברה – אהיה הראשון לבקר את עצמי.

אקטין את האפשרות להתאכזב – אם לא אצפה להצלחה.

אם אחשוב באופן שלילי תמיד יהיה מקום לשיפור.

ועוד סיבות שונות והאמת שהן לפעמים גם קצת משונות…

בחברה בה אנו חיים היום אנו מורגלים למהלך חשיבה שלילי באופן ראשוני ובסיסי אך החשיבה החיובית או השלילית אינה מולדת, או לפחות לא לגמרי.

חוקרים מצאו כי הנטיה  לאושר הינה גנטית  בכ50%. כל אחד נולד עם רמת אושר שונה על פני הרצף.

והנה המקום לתרגול ראשון של חשיבה חיובית – אם 50% נקבע עבורנו על ידי הגנטיקה הרי שיש מקום לעבודה (חיובית) על ה- 50% הנותרים.  

ההתנסויות שלנו לאורך חיינו משפיעות על אופן החשיבה החיובי או השלילי שלנו. אך באפשרותנו להשפיע על אופן החשיבה שלנו ולפתח את החשיבה החיובית כך שתהפוך לאוטומטית יותר ויותר.

אז מה אפשר לעשות?

הנה כמה דוגמאות –

1. שימוש בשפה חיובית – כלפי עצמנו (בדיבור הפנימי) וכלפי אחרים.
2. לחבר עשיה יומיומית שחייבים לבצע למשהו מהנה – למשל את מלאכת קיפול הכביסה לשלב עם מוסיקה מהנה. את הפעילות הספורטיבית ההכרחית לשלב עם האזנה לפודקאסט אהוב.
3. להוקיר תודה ולבטא אותה – להקדיש זמן קבוע ביום (למשל לפני צחצוח השיניים בערב) לאמירת תודה על חוויה או עשיה מאותו היום.
4. לצרוך תוכן מטיב וחיובי – אם סרטים עצובים עושים רע, לוותר עליהם. אם האינסטגרם או הפייסבוק מיצר תחושת החמצה – לא חייבים להיות חלק.
5. לנסות להמנע מחשיבה דיכוטומית של שחור או לבן, טוב או רע – מרבית האירועים בחיינו ממוקמים על פני הרצף ולאו דווקא בקצוות.
6. אימון לחשיבה חיובית – לאפשר זמן ביום (עדיף זמן קבוע) לחשיבה על משהו חיובי שקרה היום.

כמו שאנחנו מקפידים על פעילות גופנית לשמירה וחיזוק שרירי הגוף כך עלינו להקפיד על תרגול "שריר" החשיבה החיובית.

הביטוי "תחשוב טוב יהיה טוב…",  אני לא באמת חושבת שהוא נכון אבל הביטוי "תחשוב טוב, מצב הרוח שלך יהיה טוב יותר…" זה כבר נשמע אחרת.