אובחנת כחולה פרקינסון? שלבים ראשונים במימוש הזכויות

פרקינסון הינה מחלה נוירולוגית כרונית קשה, הפוגעת באופן הדרגתי במערכת העצבים, מובילה להידרדרות מתמשכת ביכולות מוטוריות, ובשלבים מתקדמים אף עלולה לפגוע בכישורים הקוגניטיביים של מי שלוקה בה. ניתן ללמוד לחיות לצד המחלה, אך לא פחות חשוב, כדאי ללמוד את הזכויות המגיעות בעקבותיה.  

פרקינסון הינה מחלה נוירולוגית קשה שגורמת לפגיעה הדרגתית בתנועות הגוף, ומתבטאת בעיקרה ברעד בלתי רצוני של הגפיים, במיוחד כפות הידיים (וזאת גם במצב מנוחה, אם כי הרעד מתגבר במצבי לחץ ועייפות), נוקשות שרירים, האטה וירידה בתנועה, פגיעה בשיווי משקל וחוסר יציבות בעת הליכה. המחלה מחריפה לאיטה, ועם הזמן היא פוגעת באופן הדרגתי גם בכושר הדיבור, יכולת הריכוז, כושר הזיכרון, כושר ההבנה והשיפוט ומצב הרוח, כך שהיא פוגעת גם בתפקוד הקוגניטיבי והנפשי של מי שלוקה בה, ולא רק בתפקוד המוטורי. ככל שהמחלה מתקדמת, היא גורמת לירידה קשה ביכולת התפקוד העצמאית, ועלולה להפוך את מי שלוקה בה לאדם הזקוק יותר ויותר לעזרת הזולת.

ההתמודדות עם המחלה אינה קלה ואף מורכבת, אך היא אפשרית ולומדים לחיות לצידה ולצד המגבלות בעקבותיה, בכבוד רב. אך, לא פחות חשוב הוא ללמוד מהן הזכויות המגיעות לך, או ליקירך, עקב המחלה, ולעמוד על קבלתן. אדם הלוקה בפרקינסון עשוי להיות זכאי לזכויות רבות מצד מוסדות המדינה, ובין היתר, בענף נכות כללית, שירותים מיוחדים, ניידות ופטור ממס הכנסה, וכן לזכויות למול תאגידי ביטוח במקרה ונרכש כיסוי ביטוחי מתאים. למען הסדר הטוב, אבהיר כבר עתה, כי המחלה כשלעצמה אינה מזכה בזכויות, אלא המגבלות והתסמינים שבעטיה.

בנקודה זו, עלול חולה להיתקל בפני אטימות המערכות השונות ובירוקרטיה בלתי פוסקת. הליך מימוש הזכויות אינו קל, אך הוא אפשרי. דבר אחד חשוב שיהיה ברור כבר עתה – בכל מקרה של סירוב או דחיה מצד מוסדות המדינה או תאגידי הביטוח, אין לומר נואש.

במסגרת מאמר קצר זה, אסקור את השלבים הראשונים במימוש הזכויות, והפעולות שניתן ורצוי לבצע כבר בשלבים הראשונים, טרם יציאה לדרך מימוש הזכויות, על מנת להבטיח את זכויותיכם ולאפשר לכם וליקיריכם להתנהל בצורה קלה ובטוחה.

דואגים למחר ועורכים ייפוי כוח מתמשך

כאמור, מחלת פרקינסון הינה מחלה ניוונית שמתפתחת לאיטה עם השנים, ואשר בשלביה הראשונים פוגעת בעיקר בתפקוד המוטורי של מי שלוקה בה, אולם בהמשך היא עלולה לפגוע גם בתפקודו הקוגניטיבי, ולהקשות על החולה עד מאוד בטיפול בענייניו האישיים, הבריאותיים או הממוניים.

כלי משפטי, יחסית די חדש, המכונה "ייפוי כוח מתמשך", אשר התווסף לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בשנת 2016, מאפשר לכל אדם בגיר הצלול בדעתו, לקבוע מבעוד מועד מי יהיה זה שאמון על עתידו האישי, הבריאותי והכלכלי. לרשות הממנה אפשרויות רבות אשר אינן קיימות בכלים משפטיים אחרים, ובכלל זה עומדת לרשותו האפשרות לקבוע באילו נסיבות ייכנס ייפוי הכוח לתוקף, מה תהיה מסגרת הסמכות של מיופה הכוח ומי יהיה האדם שיפקח על מיופה הכוח. מלבד לאפשרויות הרבות הקיימות בכלי משפטי זה, חשוב להבין שמדובר בצעד משמעותי מצד המחוקק הישראלי שנועד להפחית את הפגיעה באוטונומיית הפרט, לעומת כלים משפטיים אחרים כדוגמת מוסד האפוטרופסות.

לפיכך, מומלץ למי שלוקה בפרקינסון, בעודו צלול וכשיר מבחינה קוגניטיבית לחתימה, לבחון כבר בשלבים ראשונים את האפשרות לערוך ייפוי כוח מתמשך.

ניתן לערוך ייפוי כוח בעניינים אישיים, שכוללים טיפול ברווחתו האישית של האדם, צרכיו היומיומיים, מקום מגוריו, ענייניו הנפשיים, החברתיים, הגופניים, וכן עניינים רפואיים הנוגעים לבריאותו, אם כי ניתן לערוך ייפוי כוח מתמשך רפואי שמתייחס לעניינים הבריאותיים בלבד של המייפה. בנוסף ניתן לערוך ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש, לצורך טיפול בכלל נכסיו, כספיו והתחייבויותיו של המייפה.

במסגרת ייפוי הכוח המתמשך, המייפה רשאי לא רק לקבוע מי יהיה מיופה הכוח, אלא גם לתת לו הנחיות מקדימות לגבי הפעולות וההחלטות שהוא רוצה שמיופה הכוח ינקוט עבורו, אם כי הוא גם רשאי להשאיר לו את מלוא שיקול הדעת לגביהן.

על מנת להגן על תוקפו של ייפוי הכוח המתמשך, מומלץ לערוך אותו לאחר קבלת חוות דעת רפואית שמעידה על כשירותו הקוגניטיבית של המייפה, ובכך להתגונן מפני טענות עתידיות לפיהן המסמך נערך בשעה שהמייפה לא היה מסוגל להבין את משמעות ייפוי הכוח המתמשך ותוצאותיו.

איסוף התיעוד הרפואי ועריכת פרוטוקול רפואי

חולים רבים נתקלים בדחיה ובסירוב מצד המערכת, הפרטית והציבורית, לתשלום זכויותיהם. בחלק לא מבוטל מהמקרים, מדובר בסירוב שניתן היה למנוע, אילו רק היתה מוגשת התביעה בצורה נכונה ומתבקשת. חולים רבים מסתפקים בסיכומים רפואיים חלקיים, אשר מתייחסים לתקופה מסוימת, אינם מתארים את כלל המגבלות ואינם מייצגים את מצבם לאשורו.

בהקשר זה, חשוב להבין, הרשומות הרפואיות הינן הכלי המרכזי במאבק למימוש הזכויות, בייחוד כאשר מבוקשת גמלה או זכות אשר נוגעת לתקופה רטרואקטיבית. לכן, חשוב לפעול ולאסוף את כלל התיעוד הרפואי המצוי בקרב הרופאים המטפלים. עם קבלת מלוא התיעוד הרפואי, יש לסדרו לפי סדר כרונולוגי, וכמובן להוציא מתוכו תיעוד אשר אינו מייצג נאמנה את מגבלותיכם עקב המחלה. לאחר מכן, יש לערוך רישום "פרוטוקול" המייצג את תהליך ההתדרדרות הרפואית, החל ממועד האבחון, ובין היתר להתייחס לאבחנות ולמגבלות.

הפרוטוקול הרפואי יסייע לכם רבות, עת תידרשו להציג את מגבלותיכם עקב המחלה, לרבות במעמד בדיקה מצד רופא / ועדה רפואית. ניתן להביאו לרשות הגורם הבודק, ולבקש ממנו להביא במניין השיקולים גם את המפורט בפרוטוקול.

איסוף מסמכי ביטוח

אנו נוהגים לרכוש במשך השנים מוצרי ביטוח שונים, ומשלמים עליהם פרמיות יקרות. כך, עשוי אדם הלוקה בפרקינסון להיות זכאי לתגמולי ביטוח מכוח פוליסת מחלות קשות, אובדן כושר עבודה או אף פוליסת סיעוד. לכן, חשוב לפעול לאיסוף כלל הביטוחים שרכשנו, לעיין בתנאים המפורטים ולהבין את הקריטריונים המזכים, טרם פנייה לתאגיד הביטוח.

כיצד נדע היכן אנו מבוטחים? כלל בסיסי לכריתתו של חוזה ביטוח הינו תשלום דמי ביטוח (פרמיה) מצד המבוטח. לכן, בדקו בכל אמצעי התשלום, חשבון עו"ש, פירוט כרטיסי החיוב, תלושי שכר, דוחות שנתיים הנשלחים בדואר, באם ברשותכם כיסוי ביטוחי. ככל ולרשותכם סוכן ביטוח, מומלץ להיוועץ עימו ביחס לביטוחים שברשותכם. כדאי שתכירו גם את אתר הר הביטוח שהוקם על ידי משרד האוצר, המאפשר באמצעות אמצעי זיהוי קלים ופשוטים לאתר מוצרי ביטוח הרשומים על שמכם.

כעת, אחרי שערכתם בירור של המצב הקוגניטיבי, שקלתם את האפשרות של ייפוי כוח מתמשך, אספתם את התיעוד הרפואי ותיק הביטוח, ניתן לצאת לדרך מימוש הזכויות.

יוצאים לדרך: מהן הזכויות? על קצה המזלג

חולה שאובחן כלוקה במחלת פרקינסון, זכאי לזכויות ותשלומים שונים, בראש ובראשונה מהמדינה, ולרבות באמצעות המוסד לביטוח לאומי, אך גם מחברות הביטוח, במידה שנרכשה פוליסת ביטוח רלוונטית. כמובן, קצרה היריעה ולא ניתן לפרט במסגרת מאמר זה את כל הזכויות והתנאים לקבלתן, אך חשוב כבר עתה שתהיו ערים לאפשרויות הרבות שעומדות לרשותכם או לרשות יקירכם. במאמרים הבאים שיפורסמו על ידי כאן בבלוג, אנסה להתעמק בזכויות הקיימות בענפי הביטוח השונים, למען תהיו ערים ומודעים לזכויותיכם כדבעי.

יחד עם זאת, אם טרם עיינתם במדריך הזכויות לחולי פרקינסון שערכתי, מומלץ לעיין בו. במדריך מידע רב אודות הזכויות במוסדות המדינה ותאגידי הביטוח.

הזכויות שמוענקות על ידי המוסד לביטוח לאומי כוללות בעיקרן קצבת נכות כללית, גמלת ניידות, וגמלת שירותים מיוחדים (אך גם זכויות נוספות, כגון פטור ממס הכנסה).

קצבת נכות כללית, מוענקת לבגיר שטרם הגיע לגיל פרישה ומתקשה לעבוד, בין אם באופן חלקי ובין אם באופן מלא. לצורך קבלת הגמלה, נדרש החולה להוכיח קיומה של נכות רפואית מתאימה, ירידה בכושר ההשתכרות בשיעור של 50% והכנסה שאינה עולה על 60% משכר הממוצע במשק.

גמלת ניידות, ניתנת למי שיש לו מוגבלות בניידות, ויכולה להינתן לחולי פרקינסון שהמחלה פגעה ברגליהם ובכושר ההליכה שלהם. לצד קצבה חודשית, עשוי מבוטח להיות זכאי להטבות שונות כגון תו חניה לנכה, סיוע כספי לרכישת רכב (הלוואה עומדת), הנחות בחניונים, ועוד. גובה הקצבה והיקף ההטבות נקבעים בעיקרם לפי שיעור המוגבלות בניידות של החולה.

גמלת שירותים מיוחדים, ניתנת למי שמתקשה בביצוע הפעולות היומיומיות הבסיסיות וזקוק לעזרה בביצוען. על מנת לזכות בגמלה, על החולה לעמוד בתנאי סף שונים, ובכלל זה נכות רפואית בשיעור של60%  לפחות למי שמקבל קצבת נכות, או 75% למי שאינו מקבל. כמו כן, קבלת הקצבה תלויה בתנאים נוספים הנוגעים ל"כפל גמלאות", ולכן טרם הגשת תביעה, יש לבחון היטב את האפשרות לקבלתה. כך למשל, לא ניתן בכל מקרה לקבל גמלת שירותים מיוחדים וניידות, אלא במקרים מסוימים המפורטים בחוק.

כאמור, בנוסף לקבלת התשלומים והזכויות מטעם המדינה והמוסד לביטוח לאומי, חולי פרקינסון יכולים לקבל גם פיצויים (תגמולי ביטוח) מחברות הביטוח הפרטיות, במידה ויש להם פוליסת ביטוח רלוונטית, כגון ביטוח מחלות קשות, אובדן כושר עבודה, וביטוח סיעודי, וזאת בהתאם לתנאי הביטוח. על הזכויות מכוח ביטוחים אלו, ארחיב כאמור במאמרים הבאים, אך חשוב כבר עתה שתהיו ערים לביטוחים אלו, לתנאי הכיסוי בהם, לנימוקי הדחייה הנפוצים מצד תאגידי הביטוח והדרך להתמודדות עם תאגיד ביטוח במקרה של סירוב.