מגפת הקורונה פגעה קשות בחולי פרקינסון. עכשיו עלינו להחזיר אותם לשגרה.
העומס בבתי החולים עיכב ניתוחים לחולים והגבלות הקורונה הפחיתו את ההיענות לטיפולים. במערכת הבריאות צריכים כעת להעלות את המודעות למצוקות שהצטברו ולהגדיל את הסיוע למטופלים.

וירוס הקורונה נמצא איתנו כבר יותר משנה, והשפעותיו עצומות ברמה האישית, המשפחתית והחברתית. מחלת הפרקינסון היא מחלה ניוונית מוחית שכיחה בישראל, כאשר ההערכות מדברות על יותר מ-30 אלף מתמודדים. המחלה פוגעת אמנם לרוב באוכלוסייה המבוגרת, אך עד כ-10% מהחולים מאובחנים לפני גיל 50. המחלה משלבת תסמינים מוטוריים ושאינם מוטוריים, ויש לה השלכות על תפקודם ואיכות חייהם של המתמודדים. אמנם לא הוכח כי וירוס הקורונה גורם למחלה קשה יותר בקרב מתמודדי פרקינסון, אך הם נמצאים לרוב בקבוצת סיכון לתחלואה קשה של קורונה מבחינת גיל וגורמי סיכון נלווים. בשל כך, הווירוס מהווה מקור לדאגה בקרב החולים.

……

ההשפעות הבלתי ישירות כוללות שינויים שהתחוללו במערכת הבריאות ובמענה של הצוות הרפואי והפרא-רפואי למתמודדים. במשך תקופה ארוכה היתה ירידה בכמות הנוירולוגים הזמינים לטיפול, כתוצאה מחשיפה וצורך בבידוד, וכן בגלל הפנייתם לטיפול בחולי קורונה, שפגעה בטיפול השוטף במטופלים ובזמינות למענה. העומס בבתי חולים גרם לעיכוב בניתוחים כמו ניתוחי השתלת קוצבים לגרייה מוחית לטיפול בתסמיני המחלה, או לעיכוב בהתחלה של טיפול במשאבות להזלפת דופמין, והוביל גם הוא לפגיעה באיכות הטיפול. המגפה הובילה לעיכוב במחקרים קליניים בינלאומיים הקשורים לאיכות החיים וטיפול תרופתי למחלה. כעת, כאשר המצב בארץ משתפר מבחינה עומס התחלואה, אנו מקווים כי ניתן יהיה להחזיר את הטיפול השוטף במתמודדים בצורה מיטבית.

יתר על כן, המטופלים חוו שינויים באורח החיים כתוצאה מהגבלת תנועה ושמירת מרחק חברתי. הטיפול המרכזי במחלת פרקינסון הוא טיפול תנועתי, המשלב פיזיותרפיה, פעילות כושר, הליכות, שחייה, ריקוד, אמנויות לחימה, חתירה ועוד, אלו פעילויות חברתיות רבות משתתפים שמתקיימות לרוב במכוני כושר או במקומות סגורים. הגבלות על תנועה וההתקהלויות הובילו לירידה משמעותית בהיענות לטיפולים הללו, המהווים אבן יסוד בשמירה על רמת תפקוד ועצירת התקדמות המחלה.

היבט חשוב נוסף הוא ההשלכות שיצר הריחוק החברתי על המתמודדים, שהובילו לירידה בגירויים הקוגניטיביים, שכה חשוב לשמר, וכן לירידה במצב רוח, דיכאון וחרדה, ובשל כך נפגעה בצורה משמעותית איכות החיים שלהם.

מה עלינו לעשות כעת?
בעת הזאת, ובמיוחד לאחר מבצע החיסונים הנרחב, עלינו לתת מענה והצעות לשיפור בטיפול במתמודדים עם המחלה. הדרך הטובה ביותר היא באמצעות העלאת מודעות בקרב המטופלים ובני משפחותיהם והמטפלים השונים למצוקות שהתעצמו בשנה האחרונה. עולה צורך להחזיר בדחיפות את המסגרות המשלבות פעילות גופנית על שלל גווניה, ולא רק באמצעות גישה מרחוק אלא במפגשים העומדים בתקנים.

על קופות החולים להקצות משאבים כספיים לצורך הגדלת כמות הטיפולים הניתנים למתמודדים כגון פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת – גם במסגרת שיקומית. יש צורך בהגדלת מספר האחיות ועובדי מקצועות הבריאות שמטפלים בחולי הפרקינסון במכונים השונים ובקופות החולים. בנוסף, יש לפעול לזיהוי מצוקות נפשיות בקרב המטופלים בעקבות הבידוד הממושך ולהפנותם לגורמים המתאימים, כגון פסיכולוגים או עובדים סוציאליים. כמו כן, יש להמשיך לקדם מפגשים פרונטליים או באמצעות גישה מרחוק של מתמודדים, ופעילות משותפת לצורך העלאת המודעות לקשיים שפורטו ולדרכי ההתמודדות עמם, וכל זאת בשיתוף עם עמותת פרקינסון בישראל, התומכת ומסייעת לחולים.

ד"ר סער אניס הוא נוירולוג מומחה מהמכון להפרעות בתנועה במרכז רפואי שיבא. המאמר מתפרסם במסגרת חודש המודעות לפרקינסון שמצוין החודש. לפניות לעמותת פרקינסון בישראל 054-6125043

למאמר…